1עמוד א' נראה לי דט"ס הוא וצ"ל וו א'.2לאוין חמש. ר"ל אותן חייבי שריפה י' המה לאוין חמש והם לאו א' לא תנאף. לאו ב' ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך וגו' כמש"כ בסי' ח'. לאו ג' ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה. לאו ד' ערות אשה ובתה לא תגלה. לאו ה' את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וגו' וע"ד הרב הגאון רא"ד שליט"א ראבינאוויץ אב"ד ור"מ דק"ק פאניוועז שיש בזה טעות א' מהמעתיקים שהתחיל לכתוב לאוין חמש עשרה כבסמוך והפסיק במלת חמש בראותו שאיננו כסדר העונשים ושכח למוחקו.3והה'. ט"ס יש כאן והברור דכצ"ל חייבי כרת ז': הה' כו'.4ובהמה צ"ל בהמה ורבינו כאן נקט כסדר המשנה סנהדרין נ"ג א' והוא כסדר התורה ובספר יראים הנדפס שינה הסדר והקדים המאוחר דנערה המאורסה שהיא מאוחרת לכולם כתבה שם בסימן רט"ו שהוא קודם לכולם ואפשר שהוא יען שעונש סקילה בנערה המאורסה הוא מבואר בפסוק ולא כן באינך שהם נלמדים מן דמיו בו ודמיהם בם או מגז"ש.5בנדפס סימן רי"ט.6לא תגלה ערותה דמייתר שעשה הכתוב אמו שאינה כו' כצ"ל.7שאינה אביו. ט"ס וצ"ל שהיא אשת אביו.8הכתוב מדבר. דכתיב לעיל מיניה אשת אביו אף כאן אביך באישות הכתוב מדבר כצ"ל.9אביך. ט"ס וצ"ל אמך.10בנדפס חסר עד למדנו אזהרתה.11ראויה לאביו כצ"ל.12כר'. ט"ס וצ"ל כר"ע.13פ"א ד"י ע"א ועיי"ש תוד"ה לרבי.14באיסורא דאי עבר כו' קתני אלמא ר"י סבר כו' אפילו דאי נמי כו' צרת ערוה כצ"ל.15פליגי. צ"ל פליג.16מנלן צא ולמד כו' כצ"ל. המעתיק.17כההוא פי' כאותו לשון והוא דמיהם בם.18ואשת אבי אביו ואמר רבא התם שם ע"ב אמו ערוה כו' כצ"ל. ואשת אבי אביו אין שייך לכאן אך רבינו נקט לישנא דברייתא שם.19אמא רבתי קרו להו כצ"ל. המעתיק:
