מאמר על ישמעאל א׳

מאמר על ישמעאל: שחבר על הדתות והוא כסיל שדבר אף על דתנו השלמה, לרב הגדול רבינו שלמה בר אברהם בן אדרת ז"ל ראיתי אויל חכם בעיניו כסיל אחד ישמעאל התעהו עינו ושבשוהו עורונו לדבר אף על ספרנו המקודש ספר תורת משה רבינו עליו השלום. והעצב הנבזה הזה יגבב גבבין, להשיב דבריו אשר לא הבין, ותחלת סכלותו אמר כי מצא מן הפחיתות מה שייחס אל יהודה מן הזנות עם כלתו, ואל ראובן מן הזנות עם אם אחיו דן ונפתלי, ואלו דבריו, ואף על פי שאין מן הראוי לענות כסיל כאולתו כל שכן בדבר שתשובתו פשוטה לכל אדם ואפילו לתינוקות עם כל זאת אני משיב עליו למען לא יהיה חכם בעיניו כל זונה אחריו, והאמת יורה דרכו ואומר כי דברים אלו כשאר כל הדברים שיראו בעיני כל חולק בתורתנו שהם הפך הנאות וכל שכן מה שנגלתה חטאת העם הגדולה יחזק בעיני כל בעל שכל שכלל תורתנו וכל מה שכתוב בה מן הנסים והאותות וקרבתנו אל השי"ת אמת, ויתבונן כל בן דעת אם יש עם רבים או יחידים חוקקים על ספר חטאיהם הגדולים ומרים הלב למען יעמדו ימים רבים לזכור עון להתפש, ואלו יכתבו אותם מרצונם אין אונס, לא יתכן שיסבול זה דעת מי שקרוי אדם שיתכן זה במי שיש לו שום שכל אנושי, ועתה ראה חטא אשר הגדילוהו מן הנטיה מן האמת והנאות שאין ערוך אליו הוא ענין העגל, וכן ענין המרגלים וכפירתם במה שאמר להם אבי הנביאים משה רבינו עליו השלום עד שהגיעם ענשם ליפול פגריהם לכל פקודיהם במדבר וזה נכתב לנו על ספר, וכאלה רבים, זה כלו וכל מה שבתורה מעיד עדות אמת מספרנו המקודש, אמת לא נוסף בו ולא נגרע ממה שהיה וקרה, מן המרי או מן הגדולה, דבר דק נכתב הכל באמת, ועתה ראה עוד מן התמה, כי עמינו עם היות חולקים עלינו אנשים או עמים רבים באמונה אין אחד מהם טוען עלינו שלא יהיה כולל עמינו שרינו מלכינו בעלי הרגש ולא משבנו מקדמים להם בצורה אנושית לבד, וכבר הורו כל בעלי הדתות שהתורה כלה קבלת משה רבינו עליו השלום מפי הגבורה בסיני נמסרה לעם ישראל, לא שמענו אחד מבעלי הדתות חולק בזה וכופר בעקרים האלו והנצרים והישמעאלים כלם בהסכמה הזאת מבלי מפקפק, ואתה בן אדם פקח עיניך וראה, אם הושם זה בספר מפי משה רבינו עליו השלום הנה אמת, ואם נוסף בו לאחריו, איך סבל מלכנו דוד וכלל המלכים היוצאים מן השלשלת לכתוב זה בספר שבו הוא מפרט מפרש? והוא נולד מן הזנות ולא מחקוהו, ועוד שיסבול שיכתב בספרו שהיתה אמו הבאה ממואב עקרה מן הזנות שזנתה אם המשפחה עם לוט אביה, והן כלתו שהיתה עמונית, היסבול זה דעת שום בעל הרגש לולי שנכתב כן מפי האל יתברך על יד נביאו עליו השלום, ואם יטעון הטוען שזה כלו נוסף בספר וכן כל מה שבא בתורה מן החלק ? הזה לאחר החרבן, עתה ירגיש כל מרגיש וכל מי שיש לו מוח בקדקדו, אם היה באפשר ללקט כל הספרים שהם ביד הישראלים ממזרח וממערב מצפון ומים, וישבשו אותם באותו השבוש ולא ימלט אחד מהם שיתחלף מחברו בענין או במלה מן המלות ומי היה זה המשבש הדת ושונא האומה שילקט כל הספרים עד שלא נותר אחד ושבש את כלם, גם ספרי הנביאים והכתובים שבאים בהם מן הענינים האלו רבים, וזה כלו נעשה עד שלא הרגיש בו אחד מבעלי הדת, ואם היה מלך או שר אויב ושונא ליהודים וקבץ את הכל ובכח ידו כתב כן ופחדו ממנו כל המקומות שלא להסיר משם מה שכתב ושבש אין זה אלא מטענות משוגע מבולבל המוח סכל שאין קץ לסכלותו, ואי אפשר שלא נמלט אחד באחד מן הקצות או באחד מן הבורות, ואם יתקבצו כל המלכים וכל הלשונות עתה לעשות כן, לא יוכלו, אף כי לאחר זמן היו היהודים מתקנים השבושים ומסירים הנוסף, ועוד דבר זה אי אפשר להיות ככה כי איך לא נודע איה ואיפה היה המשוגע המשבש כל זה.