1
ואלה הדברים אשר חשבו מחשבת און על חכמי עולם; הראשון אומרים, כי בא במשנה ובתלמוד דברים שהם הוספה על תורת משה, כמו שתקנו נטילת ידים עירובין כא:, ועירוב תבשילין ביצה טו:, וכיוצא בהן. גם גרעו מן תורת משה, כי המצוה "ארבעים יכנו" דברים כה, ג, והם אומרים להכות אותו מספר ל"ט מכות כב.. השני אומרים, כי לא זה בלבד שהוסיפו וגרעו, אבל הם עברו חוק ומשפט בדברים הרבה שאינם לפי הדעת והשכל, וקרבו לעשות מה שלא יעשה, והרחיקו מלעשות מה שראוי להיות נעשה. השלישי שאמרו, כי הוציאו דברים מן התורה אשר לא יסבול הדעת לפרש כך, ובכלל הזה שרחקו מן דקדוק הלשון והמבטא. הרביעי שאמרו, כי נמצאו דברים בתלמוד בהגדה שאמרו על אדון הכל דופי חס ושלום, ועל דברים אלו יניעון ראש, ירמזון באצבעותן, נותנין דברי חכמים פלסתר. החמישי אמרו, כי באו בהגדה בתלמוד דברי הבאי ואין בה ממש. הששי שאמרו, כי היו רחוקים מן החכמות, כמו חכמת מרוצת שמים והטבע. השביעי שאמרו, כי העבירו משפט ודין אשר אינם חכמים, לנקמה מהם לביישן. וכן העבירו משפט אשר לא מבני ישראל המה, דברו עליהם כרצונם. ודבר זה אין ראוי ואין נכון לעשות, מכל שכן חכמים אשר אוהבים האמת.