שו"ת במראה הבזק חלק שני א׳

5 סוטה פתח ↗

אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכׇל לָשׁוֹן: פָּרָשַׁת סוֹטָה, וּוִידּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיַּת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן. וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ: מִקְרָא בִּיכּוּרִים, וַחֲלִיצָה, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם. מִקְרָא בִּיכּוּרִים כֵּיצַד? ״וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ״. מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. חֲלִיצָה כֵּיצַד? ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ״. מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה״ — עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה. בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן, שֶׁבְּצַד שְׁכֶם, שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה״. מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן — שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן — שְׁכֶם. שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָּאֶמְצַע. הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַלְוִיִּם אֶת הַכֹּהֲנִים, וְכׇל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכׇל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עוֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ׳״. הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה: ״בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין ״אָמֵן״. הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין ״אָמֵן״, עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְסָדוּהוּ בְּסִיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּאֵר הֵיטֵב״. וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָאוּ וְלָנוּ בִּמְקוֹמָן.

6 משנה ברורה פתח ↗

יד שירצה - והוא שיבין אותו הלשון על בוריו אבל בלשון הק' יוצא אפילו אינו מבין הלשון:

1 לימה, פרו Lima, Peru

2 אייר תשנ"א

3 א. תפילה בלשון הקודש בלי הבנת המתפלל או תפילה בלועזית

4 שאלה: יהודי שאינו קורא בעברית, מה עדיף-קריאת תרגום התפילה או קריאת המילים העבריות כשהן כתובות באותיות לעז?

5 תשובה: בדרך כלל יש להעדיף תפילה בלשון הקודש-אפילו אינו מבין הלשון-על תפילה בלועזית, והקורא בלשון הקודש בעזרת אותיות לועזיות, דינו כקורא בלשון הקודש.

6 אמנם, מי שאינו יכול לקרוא אותיות עבריות, וקשה לו לקרוא לשון הקודש, קריאה שוטפת בעזרת אותיות לועזיות, עדיף שיקרא בתרגום שהוא מבין, אם זה יחזק את תפילתו. יש להדגיש לו שתשובה זו ניתנת לו בדיעבד ושינסה ללמוד לקרוא בלשון הקודש באחד משני האופנים במהירות האפשרית, עד שיוכל לקרוא באופן שוטף, ואולם את קריאת שמע וחלקי התפילה שצריכים ציבור קדיש, קדושה, ברכו יש לומר תמיד בלשון הקודש, ועוד, יש להקפיד שהתרגום יהיה טוב, ויוכן ככל האפשר על ידי ירא שמים, וששם אדנות יהיה זה שקבעו בלשון המדינה להיות המלה העיקרית לשם למשל: באנגלית, "גוד", ולא "לורד" או משהו אחר. כשהוא מתפלל ביחידות, הוא חייב לקרוא בלשון הקודש, ורק אם דרישה זו תגרום לו שלא להתפלל בכלל, יש להתיר לו להתפלל בלועזית.

5 ספר חסידים פתח ↗

טוב לו לאדם שיתפלל ויקרא את שמע וברכות בלשון שמבין בו משיתפלל בלשון הקודש ואין מבין בו. וכתיב ישעיהו כט יב על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר. ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדיה שמתפלל וקורא ואינו מבין שמוציא בשפתיו מפיו וכתיב ישעיהו כט יד ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. הואיל ואינו מבין מה שמוציא מפיו לכך כתבו התלמוד בבבל ובארץ ישראל בלשון ארמי כדי שידעו את המצות אפילו עמי הארץ. ולכך היו מתרגמין. ועוד ימוד אדם את עצמו אם יכול להתפלל בכוונה יתפלל ואם לאו אל יתפלל לפי שהתפלה צריכה כוונה. לכך אם נתמלא זקנו יורד לפני התיבה. ואוי לו למי שירד לפני התיבה כדי ליטול שם. ואוי לצבור שיתפללו עליהם שאינם ראוים. והקב"ה מונע הטוב מאת הקהל ומעלה כל מי שיסייעום כאלו גזלו את הטוב מן הקהל ועתידים ליתן את הדין וכתיב זכריה א טו והמה עזרו לרעה וכתיב מלאכי ב ט נושאים פנים בתורה. והתורה צועקת על כל יודעי התורה ועל כל שבידם למחות או מחניפם. וכתיב ירמיהו ב ח ותופשי התורה לא ידעוני. וכתיב זכריה י ג על הרועים חרה אפי ואוי לצבור שקטן או גדול מתפלל בעבורם שאינם מבינים. וכתיב קהלת י טז אי לך ארץ שמלכך נער לכך אם איש שאינו מבין או אינו הגון יודע להרים קולו בנעימות ורוצה להתפלל להוציא את הרבים ידי חובתן לא יתנו להתפלל רע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור. ומי שאינו מבין לא יתפלל לפי שהתפלה תלויה בלב ואם הלב מבין וטוב יקבלו ממנו תפלתו ותפלת זכה:

שו"ת במראה הבזק חלק שני ב׳ »